עקרונות בדיקת ה- MRI
בדיקת ה MRI מבוססת על תהודה מגנטית וגלי רדיו ואינה מערבת קרינה מייננת. במהלך הבדיקה, המטופל מוכנס לתוך שדה מגנטי רב עוצמה וגלי רדיו משודרים על מנת להוציא את אטומי המימן שבגופו ממצב שיווי המשקל החשמלי שלהם. המכשיר מודד את חזרתם של אטומי המימן למצבם המקורי והופך את המידע המתקבל לתמונות. התנהגות אטומי המימן שונה מרקמה לרקמה ובין רקמות בריאות לרקמות חולות. מסיבה זו ניתן ליצור תמונות של האברים השונים ולזהות מחלות. מכיוון שגופנו מכיל אחוז גבוה של מים ובהם אטומי מימן, מרבית האיברים והמחלות מודגמים היטב ב-MRI. קימות סריקות מסוגים שונים שמייצרות סוגים שונים של תמונות, אשר מאפשרות לרדיולוג לאבחן מחלות ולאפיינן.
החיסרון העיקרי של ה-MRI הוא משך הבדיקה הארוך ביחס ל-CT (בדיקת MRI נמשכת חצי שעה עד שעה בעוד שבדיקת ה CT אורכת שניות עד דקות ספורות) ומאמצי הפיתוח מתמקדים בדרכים לקיצור הבדיקה. חסרון שני הינו עלותה הגבוהה של הבדיקה שהינה יקרה בהרבה מבדיקות ה CT. מסיבה זו מעדיפות לעיתים הקופות לשלוח נבדקים לבדיקות CT ולא לבדיקות MRI יקרות יותר. הבדיקה נחשבת לחשובה ויעילה במיוחד בדימות של המוח, העצבים ומערכת השלד והשרירים. בשנים האחרונות קימת עליה בשימוש במכשיר לדימות של אברי הבטן והאגן, השד והלב.
לקבלת בדיקה באיכות טובה נדרש שיתוף פעולה של הנבדק לכל אורך הסריקות. תנועה של הנבדק גם ממש לקראת סיום רכישת התמונות פוגמת בכלל התמונות שנרכשו באותה הסריקה. הבדיקה אינה מתאימה לנבדקים עם קלאוסטרופוביה שמתקשים בשכיבה ממושכת בחלל הצר והקטן שבמכשיר. מכיוון שהבדיקה מבוססת על שדה מגנטי חזק היא אינה יכולה להתבצע בנבדקים שיש בגופם קוצב לב או רסיסים מתכתיים - מכיוון שאלו עלולים להימשך לכיוון המגנט החיצוני, להתנתק ממקומם ולפגוע ברקמות הסמוכות. מרבית המתכות שנמצאות בשימוש כיום ברפואה (סיכות ניתוחיות לדוגמה) אינן מהוות בעיה בבדיקות MRI אולם יתכנו פגמים בתמונות באזור בו נמצאות המתכות. חשוב מאוד לברר טרם הבדיקה באם בטוח ואפשר לבצעה למרות המתכות.
