לסיכום, אלו הכללים לקבלת החלטה לעשות או לא לעשות בדיקת CT למרות הפחד מהסיכון שבחשיפה לקרינה:
נסו לברר עם הרופא המטפל מדוע הבדיקה נדרשת.
שאלו איך הבדיקה תשפר את הטיפול בבריאותכם.
בררו האם אין טכניקה אחרת, שאיננה כרוכה בחשיפה לקרינה, שתספק את התשובות הנדרשות לבעיה הבריאותית שלכם ובמדויק. לא כדאי לבצע בדיקה נטולת קרינה שהיא פחות מדויקת.
אל תוותרו בשום אופן על בדיקה נדרשת מפחד מחשיפה לקרינה.
זכרו שהסיכון המוגבר לפיתוח סרטן, נוכח חשיפה לקרינה ברמות אבחנתיות, הינו בויכוח ובכל מקרה מדובר בסיכון מזערי, שיופיע אם בכלל, בעוד שנים רבות, בעוד שהסיכון של אי ביצועה של הבדיקה הוא מידי.
זכרו שככל שאתם מבוגרים יותר, הסיכון פוחת (כבר מעל לגיל 40 שנה) ואיננו למעשה משמעותי כלל בגיל מבוגר (מעל גיל 70 שנה).
מאידך, אם הבדיקה מבוצעת לילדכם, הקפידו כפליים על בירור הצידוק הקליני, וודאו שהיא מבוצעת תוך כדי שימוש בטכניקה מכוונת לילדים, שהיא מאוד מופחתת קרינה.
במידה והבדיקה מוצדקת, נדרשת וחשובה לבריאותכם, יש לוודא שטכניקת הביצוע של הבדיקה היא תוך כדי חשיפה נמוכה מספיק של קרינה, אך עם רמת קרינה גבוהה מספיק כדי להועיל ולאפשר אבחון מדויק. כאן אתם נדרשים לעזרה של רדיולוג מומחה.
אין להפחית קרינה באם הפחתת הקרינה תגרום לאבחון לקוי במיוחד בחולים קשים עם סיכון חיים.
לבסוף, לא מספיק לבצע את הבדיקה בצורה המיטבית, יש גם צורך ברדיולוג מנוסה שידע לפענח את הבדיקה בצורה מדויקת ולצייד את הרופא המטפל במידע חשוב, שיאפשר לכם לקבל את הטיפול הנכון ביותר.
