האם הרופא הקלינאי לא יודע להסתכל על הבדיקה לבדו?
קימת תפיסה בציבור, וישנם גם רופאים מסוימים שחוטאים בה, שהרופא יודע להסתכל על דיסק הבדיקה ושאין צורך להמתין לפענוח הרשמי. אין למעשה צורך ברופא שלישי, ברדיולוג מומחה, "שיחזיק את הנר" לרופא הכירורג או הקלינאי ולחולה. נכון שיש רופאים קלינאים, במיוחד במקצועות מסוימים כגון: אורטופדים, נוירולוגים, ונוירוכירורגים, שמרגישים בנוח ומבינים בבדיקות CT ובבדיקות MRI. עם זאת, בספרות הרפואית מדווח לעיתים רבות על שגיאות שנגרמות כתוצאה מפענוח בדיקות CT ו-MRI ע"י רופאים שאינם רדיולוגים.
שגיאות אלו נובעות מסיבות רבות: למרות שלחלק מהרופאים יש ידע רב והבנה טובה בבדיקות CT ו MRI, ההסתכלות שלהם היא צרה ומכוונת לבעיות הקליניות בהן הם מטפלים. כך, בשל מה שמכונה "tunnel vision" (ראיה מכוונת וצרה) מפספסים שוב ושוב הרופאים הקלינאים, ממצאים גדולים וחשובים שלא נכללים בתחום התמחותם. האורטופד שמסתכל על העצמות השבורות, לא יזהה לעיתים רבות, גידול בשולי הבדיקה בראות או בכליות. נוירוכירורג שבוחן את ע"ש לא יזהה לעיתים רבות בלוטות למפה מוגדלות או גידול באיבר של מערכת העיכול. מעבר לכך, למרות שלרבים מרופאים מצוינים אלו יש ידע טוב ברדיולוגיה, הם אינם רדיולוגים בהכשרתם, עיקר עיסוקם הוא במקצועם ולכן הידע שלהם ברדיולוגיה אינו משתווה לזה של מומחים בתחום הרדיולוגיה שעוברים גם תת התמחות. הרדיולוג עוסק בפענוח בדיקות משך שנים באופן יום יומי, עובר הכשרה וחינוך שמכין אותו למשימה קשה זו וצובר ניסיון רב לאורך שנות עבודתו. מסיבה זו מתקיימות מדי יום בבתי החולים בארץ ובעולם ישיבות קליניקו-רדיולוגיות, בהן מסייעים הרדיולוגים לרופאים הכירורגים והקלינאים לפענח בדיקות מורכבות. בישיבות אלו מוצגים החולים והרדיולוג מביע את דעתו לגבי ממצאי הבדיקה.
הרופא הקלינאי, גם אם מתמצא בבדיקות CT ובבדיקות MRI אינו מסוגל להחליף את הרדיולוג שמפענח בדיקות אלו.
